נשיא המדינה זלמן שזר
כותב דו"ח על מצב התימנים ב-1920 ובין היתר נכתב בו כך:
…האיכר בחוש הריח שלו חש מיד בעוניים של אותם אחים שבים. כהרף עין נפוצה השמועה על מיעוט הצרכים שלהם ונולדה התוכנית השטנית לשמר אותם במצוקתם ולהפוך אותם לאובייקט לניצול ככוח עבודה זול … העסקנים הציונים הרשמיים רתמו מיד את כל כושר הארגון שלהם ואת סמכותם להגשמת חלום זה של האיכרים. הכול נעשה כך שהתימנים ימלאו אותו תפקיד שטני שהועידו להם …
משפחת תימנים עם חמישה ילדים קיבלה דונם קרקע אחד – כלומר, החלק השלוש מאות ממה שקיבל מתיישב אשכנזי מייק"א!
וזאת – כדי שיהיו התימנים שרויים בחוסר כול ובאין ברירה ירוצו אל האיכרים למלכודת.