כך אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן בדיון מיוחד במסגרת יום מיוחד לציון הפרשייה בכנסת. ח"כ קורן הוסיפה וסקרה את פעילות הוועדה בכנסת לרבות; חשיפת מידע עצום, קידום פתרונות שמקלים על המשפחות וקידום הצעות חוק להסרת חסמים ולסיוע למשפחות.
20 ביוני 2017, כ"ו בסיון תשע"ז, בשעה 15:00
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה היום (ג') דיון מיוחד במסגרת "יום פרשיית ילדי תימן מזרח וברקן" שמצוין היום בכנסת, ביום פטירתו של הרב עוזי משולם ז"ל. הרב עוזי משולם העלה את הנושא למודעות הציבורית ובעקבות פעולותיו אף מונתה ועדת החקירה שפרוטוקוליה מהווים את המידע הרחב ביותר על הפרשייה.
ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה כי הפרשייה היא פצע מדמדם בחברה הישראלית שלא טופל עד היום. ועדות החקירה בדקו 1,035 מקרי היעלמות של תינוקות. מתוכם נקבע כי 69 תינוקות נעלמו ולא נמצא קצה חוט בעניינם. הממשלה שתקה. התקשורת שתקה. היום מציינת הכנסת יום מיוחד לציון הפרשייה. במסגרת יום זה התקיים דיון בוועדת המדע על הקמת מאגר DNA, דיון בוועדת החינוך על שילוב הפרשה בתכנית הלימודים של מערכת החינוך, כן התקיים דיון במליאה בנושא זה.
עד היום נחקרה הפרשייה בשלוש ועדות. ועדת בהלול מניקובסקי; ועדת שלגי, בראשות שופט מחוזי ; ולבסוף ועדת חקירה ממלכתית, כהן- קדמי שהחלה לפעול בשנת 1995 ואת מסקנותיה הגישה בשנת 2001. על חומרי החקירה של ועדת כהן-קדמי, הוטל חיסון לכ 70 שנה. עם כניסתי לכנסת בקשתי מראש הממשלה לפתוח את הפרוטוקולים. רה"מ שמע את הבקשה מינה את השר צחי הנגבי לבחון את הפרוטוקולים ויחד הגיעו להחלטה הנכונה על פתיחתם. ועל כך תודתי לרה"מ ולשר הנגבי.
היום כבר אין ספק, ועדת כהן קדמי כשלה בתפקידה והתעלמה מהמידע הרב שנמצא ברשותה שלא זכה לטיפול הולם, יסודי ומקצועי . החוקרים אימצו מסמכים מבלי לאמתם, לא חקרו דברים לעומקם, התגלו סתירות ואי דיוקים, מסמכים רבים שידעה על קיומם לא הובאו לידיעת המשפחות ולא ברור אך הגיעו למסקנותיהם. כל המידע העומד לרשותי היה בפנייה. ככל שמעמיקים בחקירת הפרשה עולה תמונה עגומה לפיה היא כשלה ואין מנוס מלקרוא לביטול מסקנותיה ומתן האפשרות למשפחות לפתוח מחדש דיון בנוגע לבן משפחתם!
מלאכת הגילוי לא קלה, במקרים מסוימים כמו עם ארגון "ויצו" שהיה הצינור לאימוץ ילדים- אל מוסדות הארגון הובאו ילדים ומשם הם נעלמו, קיים סירוב לשתף פעולה בטענה שהוועדות הקודמות בדקו ולא מצאו קשר. הוועדה שוקלת את צעדיה בעניין זה, כיצד להביא את הארגון שישתף בכל המידע הקיים ברשותו, יחשוף מסמכים ויאפשר לזהות קצוות חוט אל הילדים שהועברו לאימוץ.
אני שמחה לבשר כי הכנסת החליטה להאריך את המנדט של הוועדה המיוחדת בראשותי, בה אנו ישובים כעת, בינתיים עד לסוף מושב החורף .
מאז תחילת פעילות הוועדה קיימנו מספר רב של דיונים ביניהם בעניין הדרך לאיתור מידע ומסמכים; לשמיעת עדויות, ובניהם כאלו שלא נשמעו מעולם. אנו בודקים מידע לפיו ילדים הועברו ככל הנראה על ידי אניית של חברת "צים" לצפון אמריקה. חברת צים פתחה בפנינו את ארכיון החברה ויש נציגים מטעם הוועדה שעוברים על החומרים ועל כך הערכתנו; לבקשתנו אושר לחשוף בארכיון המדינה גם את תיק של אחות הילדים רות מרלינג שעבדה על סיפון החברה; גילינו כי בוצעו ניסויים רפואיים וניתוחי גופות ללא הסכמת המשפחות וזאת על אף הדרישה בקוד נירנברג; עוד התגלה כי נקברו ילדים בקברי אחים ללא ההפרדה המחויבת על פי ההלכה; חשפנו תעודת פטירה בהם מופיעות מחלות שלא רלוונטיות לילדים, ועם פרטי זהות שאינם תואמים ; חשפנו תעודות פטירה ללא פרטים מזהים שכתובות בצורה בה ברור כי הם אינם משקפים נכונה את מקרה פטירה. הקמנו צוות בינמשרדי לשם איתור בפניות של נעלמים .
בנוסף, הנחתי אתמול הצעת חוק שנכתבה בשיתוף עם משרד המשפטים. החוק יאפשר למשפחות לפתוח קברים ולבצע בדיקת התאמה באמצעות DNA.
מהמידע שצברנו עולה כי חלק מהילדים אכן נפטרו, אך רבים מהם נמסרו לאימוץ וללא הסכמת ההורים. המידע הראה כי בין 48 עד 65 אושרו בישראל למעלה מ 2800 צווי אימוץ. נתון מפתיע בהתחשב בגודלה הזעיר של האוכלוסייה ונוכח העובדה כי לא היה כל חוק או דבר חקיקה אחר עד 1960. על פי צו ועדות חקירה, משרד הרווחה פועל להצליב מידע בין שמות ילדים שעלו במסגרת עבודת ועדת החקירה הממלכתית לבין תיקי האימוץ.
בנוסף, הנחתי הצעת חוק שתאפשר החרגה של תיקי האימוץ בשנים הרלוונטיות שיאפשרו לבני המשפחה מקרבה ראשונה לפתוח את התיקים.
פניתי בבקשה למשנה ליועמ"ש אבי ליכט על מנת לבחון כיצד ניתן להקל בפתיחת התיקים, משרד המשפטים נרתם לסייע בנושא והודיע כי לא רק שבמקרים הקשורים לפרשייה תינקט גישה מרחיבה שתקל על המשפחות אלא גם אם לא תהיה מניעה בגילוי המידע למשפחה המדינה אף תפנה מיוזמתה לבית המשפט כדי שיורה על גילוי המידע.
עוד התברר בדיוני הוועדה כי המדינה איננה מכירה בתעודות הפטירה שהנפיקה ועדת כהן –קדמי כמסמך ציבורי רשמי ובהתאם לכך בבקשה לאישור צווי ירושה, רשם הירושות מתייחס אל החטופים כזכאים לירושה. במקרה ולא נמצא הילד החטוף, חלקו בירושה נשמר ובסופו של שדבר עובר לרשות האפוטרופוס הכללי ונגרע מירושת המשפחה. פנינו לנציגי היועץ המשפטי לממשלה בנושא ואנו נמשיך לעקוב גם אחר התפתחויות משפטיות והכרעות בית המשפט בעניין
בימים אלו אני גם פועלת לקידום הנצחת הפרשה ואני מקדמת הצעת חוק בנושא. הצעת החוק מטרתה לקבוע ציון יום זיכרון ממלכתי לפרשייה בכנסת ובוועדותיה, במוסדות החינוך, במוסדות הממשלה ובמוסדות התרבות. עוד קובעת ההצעה חובה לשלב את המידע על הפרשייה בתכנית הלימודים של מערכת החינוך.
כמו כן, לדרישת הוועדה, אושר לחשוף את תיקי החקירה של יוסף יוסיפוב, ושל האחות רות מרלינג בארכיון המדינה. בתיק של החוקר יוסיבופ ניתן לעיין כבר בארכיון
הגב' איילה עמרן שיתפה את הוועדה בסיפורה על שבהיותה בת 4 ושחקה יום אחד עם בת דודתה בת שלוש וחצי במעברה בראש העין. לדבריה פתאום באו שני אנשים שתפסו אותן ולקחו אותן, הכניסו אותן לבניין מאורך, לקחו חומר בצבע בז' מרחו על ראשן ותלשו להן את כל השערות. לאחר שהתעוררו מעילפון גילו שרגלן הייתה חבושה, הן נותחו. נותרו לי צלקות. עד היום אין לי שיער ואני נאלצת ללכת עם פאה. סבלתי כל השנים מהקאות ורעד בגוף, כאבי ראש לא יכולתי לצאת לשמש. אף אחד לא סייע לי לאורך השנים. עוד סיפרה כי בת דודתה חלתה לאחר 12 שנים ונפטרה. לדבריה, גם אחותה נעלמה.
ח"כ יעל פארן מדובר בכמויות חומר עצומות, הררי מידע שנדמה לי שצריך צוות מורחב לחקירה רצינית שלו. אנו מבינים היום בעקבות פעילות הוועדה שנעשה משהו איום ונורא. זלזול באוכלוסייה שלמה, משפחות זקנים וילדים. קשה להאמין שדברים כאלה אירעו בדינה שלנו. הטיהור הוא על ידי הכרה והקאה על חטאי העבר.
ח"כ דב חנין, אינני חבר ועדה אך מרגיש כי חובתי כחבר כנסת לשמוע את העדויות הקשות ודברים רבים אליהם נחשפתי בדיוני הוועדה כלל לא ידעתי. אנחנו מציינים יום מיוחד שלדעתי צריך להיות מידי שנה. רק אור השמש ירפא את הפצע. צריך לזכור כי המדינה לאורך השנים המשיכה לכבות את הנושא. לא מדובר על שיעור היסטוריה. אני רואה אתכם ורואה לנגד עיני אנשים שעדיין סוחבים את הכאב. החברה כולה חייבת לכם חוב גדול.
ח"כ אמיר אוחנה אני מבקש שנקדם מאמצים גם בחומר ובמידע שאינם. אני מנחש שמה שיותר מעניין נמצא דווקא בחומרים אלו. יש עוד הרבה עבודה. החברה הישראלית קראה לכל מי שעסק בנושא בשמות גנאי וכעת הגיע הזמן שמדינת ישראל תבקש סליחה על כך.
ח"כ שולי מועלם פעם אחר פעם אני מבינה את גודל הזוועה. מתקשה לעמוד מול הדור השני היודע שהוריו נפטרו מבלי שקיבלו מענה לסיפור חייהם. יש מי שחושב שנוכל להתקדם בהסתרה. זה לא נכון, לא נמשיך את העוול אסור להמשיך את ההסתרה. כך גם צריך להשיב את כבודו של הרב עוזי משולם שנדחק למקום קשה מתוך רצונה של המערכת להסתיר. צריך למצוא פיצוי ראוי למשפחות.
הרב רצון ערוסי רגשות מעורבים. מאוד מזועזעים מכל גילוי, מאידך אנו מתברכים על ההישגים. בעבר נתקלנו בחומה בצורה והיום הדברים נחשפים.אסור להסתפק בכך, זהו קצהו של קרחון וצריך להמשיך עד לגילוי מלא והתרת הספקות. יש פסק הלכה הקובע שמותר לפתוח את הקברים על מנת לגלות מה נמצא בתוכם ולמצוא את הקשר למשפחות.
ד"ר יגאל בן שלום אין ספק שהעבר הוא מורה דרך לעתיד. ההווה מטלטל ההישג הגדול מפרשיה של יוצאי תימן לסיפור של עם ישראל כולו. ללא הקמת מרכז הנצחה ושימור המידע, לא תהיה הנצחה, ודבר זה צריך להיות במסגרת הצעת החוק.
ד"ר רפי שובלי מדובר בקמפיין המחאה הארוך ביותר בתולדות המדינה. לא נלך הביתה זה מאבק ששותפים אליו כבר שלושה דורות. בזכות הוועדה כבר הצלחנו להגיע לחומרים רבים שבלעדיה לא היינו מגיעים אליהם. ואני מזכיר שעדין יש חומרים שלא נחשפו.
עו"ד יוסי גמליאל אני מרגיש שעדיין אין לנו את כל החומר ואציין מספר דוגמאות; תיק החקירה של האחות רות מרלינג, תיק החקירה של דב לויתן, התיק של "צים" מסמכים הקושרים את חיל הרפואה לילדי תימן.
לדבריו השיבה ח"כ קורן יו"ר הוועדה כי היא תפעל לפתוח גם חומרים אילו.
ד"ר משה נחום אני הייתי עד כי היו הילדים 755 מרצפות ללא שמות בסגולה. ניסרו אותן ברגע שהרב משולם החל את הזעקה. הייתי המגשר בינו לרה"מ. היו עדים רבים ישבתי אתו כמעט חודשיים.
יגאל יוסף סיפר כי הוא זוכר איך נראינו נלעגים, ישבתי בוועדת שלגי, ראיתי איך הם מטייחים וקובעים מוות לאנשים ללא ממצאים והוכחות מתאימות. היום 99 אחוז מהציבור בישראל מבין שיש פה סיפור. צריך שתהיה החלטת ממשלה להקצות את כל המשאבים הדרושים לקבלת אחריות וברור מלא.
ד"ר הלל שמריהו הוועדה הממלכתית התחמקה מלזמן עדים שסירבו להעיד ולכן צריך לקבור את מסקנות הוועדה שאינן משקפות את האמת. מתברר שבמדינה של עד מיליון איש אומצו 2,800 בשנות השישים שהחברה גדלה היו הרבה פחות תיקי אימוץ.
עו"ד רמי צוברי חוק הירושה מאפשר הוכחת מוות ואין סיבה שרכוש יגיע לאפוטרופוס הכללי. לא אנשי ויצו כל הגופים הללו!!!
יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן סיכמה את הדיון ואמרה כי שתי שאלות מרכזיות עומדות בפני הוועדה; עצם ההעלמות של כל כך הרבה ילדים והעדויות על כך. ובנוסף, סוגיות רבות שעלו בפני הוועדות לא נחקרו ולא נבדקו לא נעשתה עבודה אמתית להגעה לחקר האמת.
אנו עומלים רבות בשביל להגיע לתוצאות ממשיות. אנו מעריכים את פועלם של כל הארגונים והעמותות אשר עוסקים בנושא ואנו מזמינים את כולם להתאגד ולהשתתף בדיוני והוועדה ולסייע להגיע לחקר האמת.
